סוף שנה באייקידו- הבמבוק,

. באומנויות היפניות הבמבוק מסמל מספר איכויות אשר נחשבות חשובות אצל מתאמנות ומתאמני אומנויות הלחימה ואני חושבת שתוכלו לזהות אותן אצל כל אחד ואחת ממכןם. הסימניה היא תזכורת להמשך הדרך הזו שאתן עושות ועושים.

1. הבמבוק צומח ומשקיע בשורש שלו מספר שנים עד שבכלל אפשר לראות אותו מעל האדמה. בזמן הזה, הוא מגדל שורש כל כך חזק שיוכל לתת לו בסיס יציב לצמיחה שתבוא. ברגע שהוא מוכן, בעונה המתאימה, הצמיחה שלו מעל האדמה כה מהירה שניתן לראות הבדל ממש כל יום. זה מתאפשר בזכות הבסיס שבנה לעצמו.
2. הבמבוק אמנם דקיק ומשב רוח, אפילו קליל, מניע אותו. אבל בזכות הבסיס המיוחד שיש לו הוא יכול לנוע בגמישות וקלילות עם הרוח החזקה ביותר. הוא איננו נאבק בה, אלא נותן לה להמשיך הלאה.
   בחורף, הוא עושה דבר מדהים- כששלג כבד יורד עליו ונהיה לו כבר כבד, במקום להישבר מהעומס, אפשר לראות את הבמבוקים הגבוהים והקלילים האלו שוכבים באלכסון, מכופפים ומלאי שלג. אבל אז קורה דבר המדהים! השלג נמס או גולש מטה מהבמבוק והופ! הבמבוק כמו קופץ חזרה מעלה, מתנער מהשלג הכבד, רענן חזק ונע עם הרוח בקלילות.
3. החלקים החלולים בתוך הבמבוק מזכירים לנו את תרגול המוקסו שלנו אשר מתבצע לפני ואחרי אימון. תרגול המוקסו- לרוקן את המחשבות לפני האימון. כמו שאי אפשר למלא כוס אשר כבר מלאה, כך נרצה גם אנחנו לתת למחשבות היום שלי לשקוע ולפנות מקום ללמידה של דברים חדשים. ככה תמיד נזכיר לעצמנו שיש לנו מקום לעוד ועוד למידה. כל יום מחדש וכל אימון מחדש.

אצל כל אחת ואחד מכןם יש את תכונות הבמבוק האלו- הבסיס החזק שבניתןם. העוצמה החזקה אבל גם הגמישות והקלילות. הנכונות ללמוד עוד ועוד. תשומת הלב של האייקידו למה ומי שמגיע. לשמור על ולהיות בקשב לעצמכןם.

בכל שנה אני בוחרת סימן מהאומנויות היפניות שמסמל משהו על הדרך שעשינו השנה שממנו נלמד וניקח השראה להמשך (תזכורת מהשנים האחרונות- הבמבוק, השפירית).

כל פעם שהגעתי לפגוש את הילדות והילדים ראיתי כמה כל אחת ואחד מביאים מעצמם לתוך הלמידה הקבוצתית והאישית כל כך הרבה אהבה, רצון להתקדם, לנוע לגלות.
למדנו יחד טכניקות, צעדים, קאטות, קשב לעצמנו, תשומת לב למי ולמה שסביב. תרגלנו אייקידו ואת המשמעות של אייקידו.
איי=הרמוניה קי=אנרגיה דו=דרך. הסמל שבחרתי השנה הוא דג הקרפיון היפני-קוי 🎏.
בתרבות היפנית, דג הקוי מסמל התמדה, נחישות וכוחות להגיע לאן שנרצה בזכותם.
הוא נודע כדג שיכול לשחות הפוך מהזרם ולעבור מכשולים בדרכים יצירתיות.
ישנה אגדה מפורסמת המספרת כיצד דג הקוי הצליח בנחישותו לשחות מול זרמים עצומים במעלה מפל גדול כדי להגיע למקום שאליו חפץ.

אותן תכונות המיוחסות לדג הקוי בתרבות היפנית, באו לידי ביטוי אצל הילדות וילדי הדוג'ו השנה, לתחושתי.
זו לא שנה רגילה, הזרמים בחוץ חזקים אבל כל אימון שלנו יחד ראיתי גם כמה הילדות והילדים מלאי כוחות, התמדה, נחישות – ללמידה.
זה מעורר השראה.
זה מעורר תקווה.

זו הזדמנות להגיד תודה על שנת החוג הזו. אני בטוחה שתכונות דג הקוי שיש לכל אחד ואחת מהןם ימשיכו להוביל אותןם להתקדם באייקידו ובכל דבר אחר שיחפצו בו.
כל הכבוד להןם ולכןם,

המניפה היפנית: סיכום השנה בדוג'ו

•השנה בחרתי לנו במניפה היפנית – סנסו (Sensu) 🪭.

מניפה, כשהיא נפתחת, היא נהיית למניפה רחבה מלאת אפשרויות. היא מייצרת תנועה- יוצרת רוח שיכולה להניע.

כך היא מסמלת דברים על הדרך שלנו באייקידו (בחיים עצמם).

• המניפה נפתחת בהדרגה, גם אנחנו בתהליך הלמידה שלנו. בכל אימון, צעד וטכניקה חדשה – גילינו יכולות שקיימות בנו והרחבנו את האפשרויות שלנו.
• עקרון האיי合 באייקידו: המניפה יכולה לשנות צורה, מיקום, זווית. היא נפתחת ונסגרת, יודעת להתאים את עצמה. כך באייקידו – תרגלנו את עקרון האיי. בעזרת המניפה הרחבה שיצרנו השנה – למדנו לנוע. הרחבנו אפשרויות תנועה.
• מניפה יוצרת תנועה, מזיזה אוויר ומשפיעה על הסביבה. כך גם הידע והכישורים שרכשנו בדוג'ו לא נשארים רק על המזרן. הם מתפשטים, משפיעים ו"יוצרים רוח" בדרך שבה אתןם מתמודדותים עם אתגרים, וביכולת לנוע ולהניע דברים סביבכםן.

שמעתי את זה דרך הסיפורים שלכןם השנה וראיתי את זה בתרגול שלכםן.

🪭ראיתי את ההתמדה שלכןם- כמו מניפה בתנועה חזרתית שמייצרת יותר ויותר רוח חזקה- רוח שמניעה. כך תרגלתםן התמדתןם והרוח שלכןם חזקה.
🪭ראיתי את מניפת היידע שלכןם נפתחת מתרחבת ומרחיבה את שלי ואת של שאר הקבוצה.
🪭ראיתי דרך הלמידה שלכןם איך ככל שהתמדנו והרחבנו את הידע והכלים שלנו ככה יכולנו להניע יותר ונהיו לנו יותר אפשרויות.

אחד הדברים המשמעותיים בתרגול אייקידו זה למידה והבנה של אפשרויות. ככה השנה- כמו המניפה נפתחנו והרחבנו את האפשרויות שלנו לנוע ולהגיב. למדנו להכיר אפשרויות קיימות מול ועם מה שמגיע אלינו.

גאה בכל אחד ואחת מכןם על הדרך המדהימה הזו שעשיתןם.

שהמניפה תזכיר לכןם את הכוח שלכןם לפתח ולהרחיב את היכולות שלכם עוד ועוד.
לנוע ולהמשיך ליצור רוח טובה סביבכןם.
רוח שיכולה להניע.
🙏🥋🪭

בתמונה המניפה שנמצאת בדוג'ו של מייסד האייקידו באיוואמה יפן

אימון אייקידו מתחיל ונגמר ברגע של שקט ונשימות, כל אחד וכל אחת לעצמה, חיבור.

רגע בו ניתן להתחבר לנשימה שלנו ודרכה, בפשטות, אל עצמנו.

באימוני הילדות/ים אני מלמדת את זה דרך סימן היהלום. יש לנו תרגולים שונים עם סימן היהלום. הראשון הוא כאשר כפות ידיים מחוברות בצורת יהלום ומונחות על הבטן. ככה, אנו לוקחות ולוקחים רגע להתחבר לנשימה שלנו.

השבוע, בתחילת שיעור אייקידו אחד מילדי הקבוצה נכנס ואמר לי בשמחה:

"נעה! אני השתמשתי בסימן היהלום אתמול!" והוא המשיך, "הייתי ברופא שיניים ונזכרתי באייקידו ועשיתי את סימן היהלום!". הוא אמר שזה עזר לו שם.

באמת שהתרגשתי, הוא ידע להשתמש בתרגול הנשימה מהאייקידו גם מחוץ לשיעורים שלנו.

הוא לא הראשון שמספר לי כיצד השתמש בסימן היהלום. היה ילד שסיפר איך סימן היהלום עזר לו כשהיה כעוס. ילדה אחרת סיפרה כיצד תרגלה את סימן היהלום לפני חוג אחר שלה וזה עזר לה להתכונן.

ילד נוסף סיפר איך לימד את זה את אחיו, כשראה שהוא עצוב.

אני מזהה כיצד הילדות והילדים לוקחים בטבעיות כלים מהאימון שסייעו להןם, אל מחוץ לטאטאמי-לחיי היומיום.

בתמונה: אמצע אימון, חיבור, נשימה.

נעה

קי – הון

באומנות האייקידו, יש תרגול בסיס שנקרא- קי הון.

לפעמים בתרגול, יש רגע שבו אני עוצרת להתבונן בדיוק בנקודה בה אני הכי רוצה לזוז.

לרגע אוזרת אומץ לשהות שם, לנשום שם. להרגיש. להתבונן בתנועה שעומדת להברא.

מאיפה היא באה? לאן היא הולכת?

המאיפה הזה מעניין אותי. אני אוהבת להרגיש את ההבדל התנועתי שנוצר כשה-מאיפה מגיע מהמרכז שלי.

יש שם שקט, בנקודה הזאת. פתאום מתגלות דרכים שקודם כלל לא ראיתי.

בשבילי, זה כמו להביט פנימה אל עצמי כאשר אני מביטה אל הנוף. משקיפה החוצה ומגלה פנימה. משקיפה פנימה ומגלה החוצה.

כשאלו מתחברים לי יחד, נבראת התנועה שמקורה במרכז. התנועה הזאת ונקודת השקט הזו שאני מוצאת בתרגול מסוג זה הן אלו שמובילות אותי אל התרגול שנקרא באייקידו, תרגול תנועת האנרגיה הזורמת. ביפנית, קי נו נאגארה.

בתמונות:

הנוף של המדבר המדבר שבאימון.

נעה

מה הקשר בין אמנות הלחימה היפנית- אייקידו, לבין חקלאות?

אייקידו וחקלאות – שתי אהבות גדולות שלי.

אואשיבה אוסנסיי, מי שפיתח את אומנות האייקידו, טבע את המושג –

bu-no-ichinyo, המתאר דרך חיים לפיתוח הגוף והנפש יחד.

bu= אומנות לחימה יפנית no=חקלאות ichinyo = חיבור/איחוד

והמשמעות – להתאמן כל יום, ולעבוד את האדמה כל יום. לפתח את הגוף והנפש דרך העבודה והלמידה של האדמה, החיבור אליה והעבודה איתה.

ויש קשר בין הדברים:

בעבודת האדמה החקלאית יש צורך להקשיב לטבע, להתייחס למצב הקיים, ומשם ליצור. לא נגד מה שמגיע אלא בקשב.

יש צורך בסבלנות, התמדה, ומתן תשומת לב לתהליכים המתרחשים בכדי לכוון ולהגיע אל עבר יעד מסוים. העבודה החקלאית היא דרך בה ישנם שלבים שונים, היא מחזורית והיא דורשת תהליך.

כך גם באומנות האייקידו, עלינו לפתח את עצמנו דרך הקשב הזה, לתרגל את היכולת להיות בתשומת לב למה שקיים ומה שמגיע אלינו ודרך זה לנתב אל עבר מה שנרצה. כמו בחקלאות, יש גם דברים שאינם בשליטה שלנו. מה שכן בשליטה שלנו זה כיצד נקבל אותם ואיך נגיב כאשר הם מגיעים.

שניהם מצריכים אימון. שניהם נדרשים בתהליך. בשניהם יש פירות.

בתמונות:

שדה בנגב. אני עם מי שלימד אותי לעבוד בחיבור וקשב לאדם ולאדמה.

שדה הדוג'ו באיוואמה, יפן. תרגול של אייקידו וחקלאות-> bu-no-ichinyo.

"שדה" ביפו. אנחנו כאן באימון אייקידו, בתהליך הלמידה הזה, דרך התנועה.

נעה

קאגאמי ביראקי (鏡開き) בתרגום מילולי מיפנית, פתיחת המראה.

אירוע חגיגת תחילת השנה ביפן. אירוע זה נחגג בתחילת החודש הראשון לשנה.

השם- פתיחת המראה- מרמז על ההזדמנות להביט בהשתקפות של עצמנו לקראת השנה החדשה. 

כשגרתי באיוואמה, העיירה בה נמצא הדוג'ו של מייסד האייקידו, יצא לי להיות מספר פעמים בקאגאמי ביראקי. נהוג לחגוג יחד, כל המתאמנות והמתאמנים, המורות והמורים+המשפחות.

שם, החגיגה התחילה מוקדם בבוקר באימון חגיגי כשלאחר האימון יש הכנה משותפת של בצק אורז, מוצ'י. משלב אידוי האורז עד לשלב המוצ'י.

כל היום הוא למעשה חגיגה אחת גדולה של אימון, הכנות, ברכות, אוכל, שתייה והרבה הרבה יחד. 

 האייקידו, הינה אומנות אשר מאפשרת, ע"י התרגול התנועתי, את אותה הזדמנות להביט אל ההשתקפות של עצמנו בקשב.

זה מזכיר לנו שבכל אימון, בכל תרגול ובכל רגע ישנה הזדמנות לעצור ולהביט פנימה אל עצמנו, בקשב ומשם להמשיך.  

בתמונה: הכנת מוצ'י בדוג'ו באחת מחגיגות הקאגאמי ביראקי, באיוואמה.

• 

נעה

וחיפושית בדרך

בסוף אימון אייקידו של כיתה ג', ישבנו במעגל – זה תמיד זמן לספר משהו שהזכיר להןם אייקידו במהלך השבוע או מחשבה שעלתה במהלך האימון

אחת הילדות אמרה:

"הלכתי בשביל צר בדרך לבית ספר והייתה שם חיפושית בדיוק בדרך שלי ופשוט נתתי לה לעבור ואז המשכתי ללכת. יכולתי לדרוך עליה ככה בכוונה אבל בחרתי לתת לה לעבור פשוט. וזה הזכיר לי אייקידו".

בחירה.

התיאור של הבחירה בצורה כה פשוטה וכנה דייק אצלי משהו.

ההבנה שדרך האימון אנו יכולות ויכולים לזהות את מקומות הבחירה האלו.

מהרגעים האלו, עם הילדות והילדים, אני לומדת כל כך הרבה על אייקידו

נעה

לפני זמן מה נתקלתי ברחוב בילדת אייקידו מאחת מקבוצות הילדות.ים.

היא סיפרה לי בהתלהבות שהיא השנה התחילה לגלוש ושזה מאד מזכיר לה אייקידו. כל כך התרגשתי לשמוע וישר שאלתי איך זה מזכיר לה?

היא סיפרה שהיא נזכרת באייקידו כשהיא גולשת כי גם באייקידו וגם בגלישה היא לומדת להתחבר. מה שהיא אמרה בכזאת פשטות המשיך להדהד אצלי.

ללמוד להתחבר.

באייקידו התרגול הוא דרך חיבור למרכז שלנו.

חיבור לעצמנו ומשם היכולת שלנו לנווט את התנועה. לנווט אותה לאן שנרצה לא נגד מה שמגיע אלא דווקא איתו ודרכו.

אולי כשהגל מגיע, לא נבדוק מי יותר חזק/ה אלא כיצד בעזרת אותו גל ניתן להגיע

לאן שנרצה.

נתחבר למרכז, לתנועה שהגל מביא ומשם ננווט את דרכנו.

למדתי ממנה.

בתמונה: אנחנו מחוץ לדוג'ו באיוואמה באימון בוקן- חרב העץ. גולשים עם חרבות בשלג היפני

נעה