אימון אייקידו מתחיל ונגמר ברגע של שקט ונשימות, כל אחד וכל אחת לעצמה, חיבור.
רגע בו ניתן להתחבר לנשימה שלנו ודרכה, בפשטות, אל עצמנו.
באימוני הילדות/ים אני מלמדת את זה דרך סימן היהלום. יש לנו תרגולים שונים עם סימן היהלום. הראשון הוא כאשר כפות ידיים מחוברות בצורת יהלום ומונחות על הבטן. ככה, אנו לוקחות ולוקחים רגע להתחבר לנשימה שלנו.
השבוע, בתחילת שיעור אייקידו אחד מילדי הקבוצה נכנס ואמר לי בשמחה:
"נעה! אני השתמשתי בסימן היהלום אתמול!" והוא המשיך, "הייתי ברופא שיניים ונזכרתי באייקידו ועשיתי את סימן היהלום!". הוא אמר שזה עזר לו שם.
באמת שהתרגשתי, הוא ידע להשתמש בתרגול הנשימה מהאייקידו גם מחוץ לשיעורים שלנו.
הוא לא הראשון שמספר לי כיצד השתמש בסימן היהלום. היה ילד שסיפר איך סימן היהלום עזר לו כשהיה כעוס. ילדה אחרת סיפרה כיצד תרגלה את סימן היהלום לפני חוג אחר שלה וזה עזר לה להתכונן.
ילד נוסף סיפר איך לימד את זה את אחיו, כשראה שהוא עצוב.
אני מזהה כיצד הילדות והילדים לוקחים בטבעיות כלים מהאימון שסייעו להןם, אל מחוץ לטאטאמי-לחיי היומיום.
בתמונה: אמצע אימון, חיבור, נשימה.

נעה
