אייקידו וחקלאות

מה הקשר בין אמנות הלחימה היפנית- אייקידו, לבין חקלאות?

אייקידו וחקלאות – שתי אהבות גדולות שלי.

אואשיבה אוסנסיי, מי שפיתח את אומנות האייקידו, טבע את המושג –

bu-no-ichinyo, המתאר דרך חיים לפיתוח הגוף והנפש יחד.

bu= אומנות לחימה יפנית no=חקלאות ichinyo = חיבור/איחוד

והמשמעות – להתאמן כל יום, ולעבוד את האדמה כל יום. לפתח את הגוף והנפש דרך העבודה והלמידה של האדמה, החיבור אליה והעבודה איתה.

ויש קשר בין הדברים:

בעבודת האדמה החקלאית יש צורך להקשיב לטבע, להתייחס למצב הקיים, ומשם ליצור. לא נגד מה שמגיע אלא בקשב.

יש צורך בסבלנות, התמדה, ומתן תשומת לב לתהליכים המתרחשים בכדי לכוון ולהגיע אל עבר יעד מסוים. העבודה החקלאית היא דרך בה ישנם שלבים שונים, היא מחזורית והיא דורשת תהליך.

כך גם באומנות האייקידו, עלינו לפתח את עצמנו דרך הקשב הזה, לתרגל את היכולת להיות בתשומת לב למה שקיים ומה שמגיע אלינו ודרך זה לנתב אל עבר מה שנרצה. כמו בחקלאות, יש גם דברים שאינם בשליטה שלנו. מה שכן בשליטה שלנו זה כיצד נקבל אותם ואיך נגיב כאשר הם מגיעים.

שניהם מצריכים אימון. שניהם נדרשים בתהליך. בשניהם יש פירות.

בתמונות:

שדה בנגב. אני עם מי שלימד אותי לעבוד בחיבור וקשב לאדם ולאדמה.

שדה הדוג'ו באיוואמה, יפן. תרגול של אייקידו וחקלאות-> bu-no-ichinyo.

"שדה" ביפו. אנחנו כאן באימון אייקידו, בתהליך הלמידה הזה, דרך התנועה.

נעה